הדרכת הורים, ההגדרה בשורה אחת
הדרכת הורים היא תהליך שבו ההורים נפגשים עם איש מקצוע כדי לשנות משהו מוגדר בשגרה עם הילד. הילד לרוב אינו נוכח. זה נשמע מוזר להורים שמגיעים בגלל קושי של הילד, אבל זו בדיוק הנקודה.
ההיגיון מאחורי זה פשוט. ילד נמצא בטיפול שעה בשבוע, ושאר 167 שעות השבוע עוברות בלי מטפל בחדר. הצד שיכול לשנות את רוב השעות האלה הוא ההורה, וזה גם הצד שבדרך כלל מוכן לשנות משהו כדי שהמצב ישתפר.
ויש עוד משהו שנכון לומר כבר עכשיו. התהליך אינו שיפוט של ההורות שלכם, והוא לא מתחיל בשאלה מה עשיתם לא נכון. הוא מתחיל בשאלה מה הילד הזה צריך, ומה אפשר לשנות בסביבה שלו כדי שיקבל את זה.
מה שזה לא. זו לא הרצאה על חינוך, ולא סדרת עצות כלליות מהסוג שאפשר למצוא בכל ספר. התהליך עוסק בילד ספציפי אחד, במשפחה מסוימת, ובמצבים שקורים בפועל בשעה שש בערב בסלון.
מתי כדאי להתחיל הדרכת הורים
הסימן הכי ברור הוא תחושה חוזרת של תקיעות. ניסיתם הכל, שום דבר לא עובד לאורך זמן, ואתם מוצאים את עצמכם מגיבים בדרכים שאתם עצמכם לא אוהבים.
הפניות הנפוצות ביותר נוגעות להתפרצויות זעם שלא מגיבות לגבולות, למאבקי כוח סביב מסכים, שיעורי בית או שעת שינה, לאחים שנלחמים ללא הפסקה, לילד שמסרב ללכת לבית הספר בבוקר, ולמעברים משפחתיים כמו גירושין, מעבר דירה או לידה של אח.
יש גם פנייה שמגיעה אחרי אבחון. משפחה מקבלת דוח מפורט עם המלצות, ומגלה שהיא לא יודעת איך מתרגמים אותן לפעולה. דוח שכתוב בו "יש לספק מסגרת עקבית וברורה" אינו הוראת הפעלה, וכאן נכנסת העבודה שהופכת אותו לכזו.
יש גם מצבים שבהם זו לא הכתובת הראשונה. כשהילד עצמו במצוקה נפשית ברורה ומתמשכת, מתחילים בטיפול רגשי ישיר. כשיש חשד לקושי לימודי או קשבי שלא אובחן, מתחילים באבחון, כי אין טעם לעבוד על מוטיבציה מול ילד שלא מצליח לקרוא.
איך נראה התהליך בפועל
הפגישה הראשונה עוסקת במיפוי. מה קורה, מתי, כמה פעמים, ומה אתם עושים היום כשזה קורה. המטפל מחפש דפוס ולא סיפור, ולכן הוא שואל שאלות שנשמעות טכניות. באיזו שעה, מי היה בבית, מה נאמר בדיוק, וכמה זמן זה נמשך.
אחרי המיפוי בוחרים מטרה אחת. לא חמש. הורים מגיעים עם רשימה ארוכה ורוצים לתקן הכל, וזו הדרך הבטוחה לא לתקן כלום. בוחרים את המצב שגובה את המחיר הגבוה ביותר בשגרה, ומתחילים ממנו.
ואז מתחילה העבודה האמיתית, שקורית בבית ולא בקליניקה. ההורים מקבלים דרך פעולה מדויקת ומיישמים אותה שבועיים. בפגישה הבאה עוברים על מה שקרה, כולל מה שנכשל. הכישלונות שווים לא פחות, כי הם מראים איפה התוכנית לא מתאימה למשפחה הזו.
הדרכת הורים מסתיימת כשההורים מזהים לבד את הדפוס ויודעים מה לעשות איתו, גם במצב חדש שלא דובר עליו בחדר. זו המטרה, ולא רשימת פתרונות למצבים ספציפיים.
השינויים הראשונים בשגרה
כמעט תמיד מתחילים משני דברים שנשמעים קטנים, והם אלה שמזיזים הכי הרבה.
הראשון הוא תגובה. רוב ההורים מגיבים להתפרצות בהסבר, בוויכוח או בעונש, ושלושתם מזינים אותה. השינוי הראשון הוא לרוב לצמצם דיבור ברגע השיא ולהחזיר אותו אחר כך, כשאפשר לדבר. זה קשה לביצוע ופשוט להסבר.
השני הוא עקביות בין שני ההורים. ילד שמקבל תשובות שונות משני מבוגרים לומד לנווט ביניהם, וזו לא מניפולציה אלא היגיון בסיסי. ברגע שהתשובה זהה, חלק גדול מהמאבקים נעלם בלי שנגעו בהם ישירות.
ורק אחר כך מגיעים לדברים שהורים חשבו שיתחילו מהם. חיזוקים, לוחות משימות, תגמולים והסכמים. הם עובדים היטב, אבל רק אחרי שהבסיס יציב, ולכן הם מגיעים מאוחר בתהליך ולא בפגישה הראשונה.
הטעות שחוזרת אצל כמעט כל ההורים
יש דפוס אחד שמופיע כמעט בכל משפחה שמגיעה, והוא כמעט תמיד מפתיע אותה. ההורים מנסים לשכנע את הילד בזמן שהוא כבר לא מסוגל לשמוע.
ברגע של התפרצות, המערכות במוח שאחראיות על היגיון ועל שליטה עצמית פועלות פחות טוב, בזמן שהמערכות הרגשיות פועלות חזק יותר. ההורה, שרוצה לעזור, מסביר. למה זה לא בסדר, מה יקרה אם ימשיך, ולמה הוא בעצמו לא היה מתנהג ככה בגיל הזה. ההסבר נכון לחלוטין, והוא לא נקלט. במקרה הטוב הוא מתבזבז. במקרה הפחות טוב הוא מאריך את ההתפרצות, כי המילים הנוספות מוסיפות גירוי למערכת שכבר עמוסה.
בגישות הדרכה רבות מפרידים בין הרגעה לבין למידה, ומאחרים את השיחה החינוכית לרגע שבו הילד כבר רגוע. השיחה החינוכית שווה הרבה, אבל שעה אחר כך, כשהילד רגוע ויכול באמת להקשיב. ההפרדה הזו נחשבת לאחד המהלכים המשמעותיים בהדרכה, והיא נוגעת קודם כל במשך ההתפרצות ולא בתדירות שלה.
ולמה זה כל כך קשה ליישום? כי ההורה עצמו נסער באותו רגע. חלק לא קטן מהעבודה מוקדש לוויסות של המבוגר ולא של הילד, וזה החלק שאף אחד לא מצפה לו כשהוא נרשם.
למי זה מתאים במיוחד
לשלוש קבוצות התהליך הזה נותן ערך גבוה במיוחד.
לפני שנפרט, הבהרה אחת. השייכות לקבוצה כזו אינה תנאי כניסה, והיא גם לא אומרת שהתהליך יהיה ארוך או מורכב יותר. היא רק אומרת שבמצבים האלה הפער בין מה שהורה עושה באופן טבעי לבין מה שהילד הספציפי הזה צריך גדול במיוחד, ולכן ההחזר על העבודה מהיר וברור יותר.
הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, כי אצלם שיטות חינוך רגילות פשוט לא עובדות, וההורים מרגישים שהם נכשלים כשלמעשה הם משתמשים בכלי לא מתאים. הורים לילדים על הרצף, שנדרשת אצלם התאמה עמוקה של הסביבה ולא רק של הכללים, לרוב במקביל לאבחון פסיכודיאגנוסטי. והורים בתקופת גירושין, שבה שתי מערכות בתים צריכות לדבר באותה שפה מול ילד שקולט כל פער.
יש קבוצה רביעית שממעטים לדבר עליה. הורים לילד שהכל אצלו בסדר לכאורה, אבל בבית יש מלחמה יומית שגובה מכולם מחיר. אין אבחנה, אין בעיה מוגדרת, פשוט לא נעים לגור שם. גם זו סיבה מספקת. כשהקושי מערב גורמים חיצוניים כמו בית ספר או רווחה, מצטרפת לתמונה גם עובדת סוציאלית.
כדאי לדעת שיש לזה גם מסלול ציבורי. תחנות לבריאות המשפחה ותחנות לבריאות הנפש מציעות הדרכת הורים, בתנאים ובזמני המתנה אחרים לגמרי מאלה של קליניקה פרטית. פירוט המסגרות והזכויות נמצא באתר כל זכות.
שאלות נפוצות על הדרכת הורים
האם הדרכת הורים אומרת שאנחנו הורים גרועים?
לא, וזה החשש שעוצר את רוב הפונים. רוב ההורים שמגיעים הם הורים מסורים שנתקעו מול ילד עם צורך מסוים, וכל מה שעבד להם בעבר הפסיק לעבוד. התהליך נותן כלים לילד הזה, לא ציון להורות.
האם הילד צריך להגיע לפגישות?
לרוב לא. זה אחד היתרונות הגדולים של השיטה. אפשר להתחיל לשנות מצב גם כשהילד מסרב לכל טיפול, כי העבודה מתחילה מהצד שכן מוכן לשנות משהו.
כמה מפגשים צריך?
מסגרת מקובלת נעה סביב שמונה עד שתים עשרה פגישות, בתדירות של פעם בשבועיים ולא פעם בשבוע. הרווח בין הפגישות אינו טכני, הוא נועד לאפשר זמן ליישום בבית ולאיסוף מה שקרה.
מה אם שני ההורים לא מסכימים ביניהם?
זו נקודת פתיחה נפוצה מאוד ולא מכשול. חלק גדול מהעבודה מוקדש בדיוק לפער הזה, כי ילד שמקבל שתי תשובות שונות לומד מהר מאוד למי לפנות. עדיף ששני ההורים יגיעו, גם כשהם גרושים ובמיוחד כשהם גרושים. חשוב לדעת שטיפול בקטין מחייב בדרך כלל את הסכמת שני ההורים, ובמשפחות גרושות זה נושא שמסדירים בתחילת התהליך.
האם זה עוזר גם למתבגרים?
כן, ולעיתים זו הדרך היחידה. מתבגר שמסרב לטיפול ומסתגר בחדר לא ייכנס לקליניקה, אבל ההורים כן. שינוי בדפוס התגובה בבית משנה את הדינמיקה גם בלי שהנער השתתף בשום פגישה.
מה ההבדל בין הדרכת הורים לטיפול משפחתי?
בהדרכת הורים העבודה היא עם ההורים על ההתמודדות עם הילד, והמיקוד מעשי וממוקד בשגרה. טיפול משפחתי מושיב את כל המשפחה בחדר ועובד על מערכת היחסים בין כל הצדדים. השניים משלימים ולא מחליפים זה את זה.
תוך כמה זמן רואים שינוי?
בהתנהגויות ממוקדות כמו שגרת ערב או שיעורי בית השינוי מורגש בדרך כלל מוקדם יותר מאשר בדפוסים רחבים. דפוסים שנבנו לאורך שנים לוקחים יותר, ולעיתים המצב אף מחריף בהתחלה כשהילד בודק אם הגבול החדש יחזיק. אם ההחמרה נמשכת מעבר לכמה שבועות או מלווה בפגיעה עצמית או באלימות, זו סיבה לעצור ולחזור לאיש המקצוע ולא להמשיך על פי התוכנית.
האם ההדרכה מלווה טיפולים אחרים?
בדרך כלל כן, וזה השילוב היעיל ביותר. ילד שנמצא בטיפול רגשי או בטיפול קוגניטיבי התנהגותי מתקדם מהר יותר כשהבית משנה במקביל את דפוס התגובה, כי מה שנבנה בחדר מקבל תרגול יומיומי.
אם אתם מרגישים תקועים
הרבה הורים מגיעים אחרי שנים של ניסיונות, ומגלים שדי בשינוי אחד קטן בשגרה. 072-3941496, או השארת פרטים בעמוד יצירת קשר.
המידע בעמוד זה כללי בלבד. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו התייחסות לילד מסוים, ואינו מחליף בדיקה והתייעצות אישית עם איש מקצוע שמכיר את הילד. אין להסתמך עליו כדי לדחות פנייה לגורם מקצועי או כדי להפסיק או לשנות טיפול קיים.
